מנכ"ל טיפוסי מתחיל את השבוע עם לוח יומן שלא מותיר רווח לנשימה. פגישות, החלטות, משברים קטנים וגדולים, דיווחים, שיחות עם משקיעים ולחצים מכל כיוון אפשרי. אז כשמישהו מציע לו להקדיש ימים שלמים לקורס מנכ"לים, התגובה הראשונה היא לעיתים קרובות חיוך מנומס ותשובה ש"זה לא הזמן הנכון". הבעיה היא שהזמן הנכון הזה לעולם לא מגיע, ובינתיים מי שמוביל ארגון ממשיך לפעול בעיצומו של הסחף היומיומי, בלי רגע אחד של חשיבה שאינה כבויה שריפות.
השאלה האמיתית היא לא האם מנכ"ל יכול להרשות לעצמו להשקיע זמן בקורס כזה. השאלה היא האם הוא יכול להרשות לעצמו לא להשקיע בו.
הפרדוקס של המנהיג שאין לו זמן לחשוב
יש תופעה מוכרת מאוד בקרב מנכ"לים ומובילי ארגונים: ככל שהארגון גדול יותר, כך קשה יותר לאדם בראשו לצאת ממנו נפשית, אפילו לשעות ספורות. הכובד של האחריות, הציפיות, הנוכחות המתמדת, כל אלה יוצרים מנהיג שמגיב מהר מאוד אבל חושב לעומק לעיתים נדירות מדי.
חשיבה אסטרטגית אמיתית דורשת תנאים שונים לגמרי מאלה שיש בתוך שגרת העבודה. היא דורשת מרחק מהאירועים השוטפים, זמן שבו לא מצפים ממך להחליט אלא לשאול, ובעיקר היא דורשת נוכחות של אנשים אחרים שמאתגרים את ההנחות שלך ולא פשוט מסכימים איתך. קורס מנכ"לים שמתוכנן כהלכה מספק בדיוק את שלושת התנאים האלה בו זמנית, וזה מה שהופך אותו לכלי שונה מכל ייעוץ עסקי או הכשרה מקצועית רגילה.
מה מנכ"ל באמת לומד בקורס כזה
הדמיון הנפוץ הוא שקורס מנכ"לים עוסק בתכנים. בניהול פיננסי, באסטרטגיה תחרותית, בשיווק דיגיטלי. ואכן, תכנים כאלה קיימים ויש להם ערך. אבל המנכ"לים שמספרים על הקורסים שהשפיעו עליהם ביותר לא מדברים על הפרק שעסק בניתוח שוק. הם מדברים על השיחה שהיתה להם עם מנכ"ל חברה אחרת ששיתף בדיוק את הדילמה שהם חיים איתה כבר שנה. הם מדברים על הרגע שבו מישהו בחדר שאל אותם שאלה שלא שאלו את עצמם.
הלמידה העמוקה ביותר בקורסי מנכ"לים היא למידה מניסיון הדדי. כשאדם שמנהל ארגון של אלפי עובדים שומע מנהיג אחר מנסח אתגר שנשמע זר אבל מכיל בתוכו משהו מוכר, מתרחש תהליך שאי אפשר לקנות בייעוץ פרטני. נוצרת פרספקטיבה שפורצת את גבולות הענף, הגודל, הרקע. זה מה שמאפשר חשיבה אסטרטגית שאינה כלואה בתוך ההיסטוריה של הארגון הספציפי.
עלות ההזדמנות: חישוב שרוב המנהלים עושים לא נכון
הטיעון הנפוץ נגד קורסי מנכ"לים הוא עלות ההזדמנות. כמה ימים של היעדרות מהארגון שוות בכסף? כמה החלטות לא התקבלו? כמה פגישות נדחו? זה חישוב שנראה הגיוני אבל הוא מתעלם מהצד השני של המשוואה לחלוטין.
מנכ"ל שחוזר מקורס עם הבנה חדשה של השוק שלו, עם חיבורים לעמיתים שיכולים להפוך לשותפים עסקיים, עם החלטה אחת שהוא דחה ועכשיו ברור לו שהיתה שגויה, מייצר ערך שמכסה את עלות הזמן פי כמה. הבעיה היא שתרומת ההחלטה האסטרטגית הנכונה קשה למדידה מיידית, בעוד שהשעות שנאמרות לעסקה שנסגרת מחר מרגישות מוחשיות לגמרי.
ארגונים שמובילים את שוק שלהם לאורך זמן מאופיינים כמעט תמיד במנהיגות שמשקיעה בצמיחה אישית ומקצועית, גם כשהלוח עמוס. זה לא מקרי, זו בחירה תרבותית שמשדרת לאורך כל הארגון שלמידה היא ערך, לא מותרות.
הבדידות של הכסא הראשי ולמה קהילת עמיתים משנה אותה
יש דבר שמנכ"לים לא תמיד מודים בו בפומבי: התפקיד בודד. ככל שעולים גבוה יותר בהיררכיה הארגונית, כך קשה יותר לנהל שיחות כנות. האנשים מסביב רוצים לרצות, מפחדים לבוא עם חדשות רעות, מסננים מידע לפני שהוא מגיע למנכ"ל. זו לא זדוניות, זו פסיכולוגיה ארגונית נורמלית לחלוטין. אבל היא יוצרת תמונת מציאות שיש בה עיוות.
קורס מנכ"לים שמביא יחד עשרים מנהיגים שאין ביניהם יחסי כוח, שאף אחד מהם לא תלוי בשני, יוצר נדירות: שיחה כנה בין שווים. מנכ"ל יכול לשאול שאלה "טיפשית" בלי לחשוש על כיסאו, לשתף ספק שלא יאמר לאיש בארגון שלו, לשמוע ביקורת שאי אפשר לשמוע מהסגל. קהילת עמיתים מנכ"לים שנוצרת בקורס איכותי נשארת לרוב פעילה שנים אחרי שהקורס מסתיים, והיא מהווה אחד הנכסים המקצועיים בעלי הערך הגבוה ביותר שאפשר לבנות.
תכנון אסטרטגי שנעשה רחוק מהשגרה: למה המיקום חשוב
מחקרים בתחום הקוגניציה מראים שחשיבה יצירתית ואסטרטגית נפגעת כשמתבצעת בסביבה שמלאה בגירויים מוכרים. המוח שלנו בנוי לחסכון, ובסביבה מוכרת הוא פועל על טייס אוטומטי. זו בדיוק הסיבה שחברות גדולות בעולם שולחות את הנהלת הבכירה שלהן לרטריטים, לכנסים בינלאומיים, לקורסים במרחק. לא כי יש להם כסף זרוק, אלא כי הם יודעים שסביבה חדשה מדליקה חשיבה חדשה.
קורס מנכ"לים שנבנה נכון משלב בין למידה מובנית לבין מרחבי חשיבה פתוחים, שיחות שאינן בשליטה מלאה של מנחה, זמן לעיבוד אישי ורגעים שבהם האג'נדה הרשמית פוסקת והשיחה האמיתית מתחילה. אלה הרגעים שמנכ"לים מדברים עליהם שנים לאחר מכן כ"רגעים שמשהו הסתדר".
איך לזהות קורס מנכ"לים שהוא השקעה ולא הוצאה
לא כל קורס שמחזיק מנכ"לים יחד שווה את הזמן. יש קורסים שהם בעצם כנסים עסקיים עם תיוג יוקרתי, ויש תכניות שנבנו ברצינות כדי לייצר שינוי אמיתי בחשיבה ובהתנהלות. ההבחנה ביניהם אפשרית אם יודעים מה לחפש.
קורס שמוביל שינוי אמיתי כולל עבודה על אתגרים אמיתיים שהמשתתפים מביאים מהארגון שלהם, לא רק תרחישים תיאורטיים. הוא כולל מנחים שיודעים לעבוד עם מנהיגים בכירים, שלא ירדו מהתוכן לפי לוח זמנים נוקשה ושמצליחים ליצור בטחון אמיתי בחדר. הוא מאפשר ויוצר קשרים אמיתיים בין משתתפים שיחרגו מגבולות הקורס. והוא נבנה עם הבנה שמנכ"לים לומדים אחרת מאנשים שנמצאים בתחילת הדרך, הם זקוקים לאתגר, לא להסבר.
המנכ"לים שמספרים על קורסים שהשפיעו עליהם ביותר לא מתארים את ערך הציון שקיבלו. הם מתארים שיחה, תובנה, החלטה שהתבהרה, קשר שנוצר. אלה לא מותרות. אלה הכרח שרוב הארגונים פשוט לא יודעים לשים לו מחיר, עד שהם רואים את התוצאה.
